top of page


לני אומרת, רון גבע
אנחנו מטפסות במדרגות, ולני אומרת "מה קנית לי?" אנחנו הולכות במסדרון, והיא תוהה אם הבאתי בורקס, ואז היא נזכרת שאסור לה, ואז היא נזכרת שהיא אלרגית. אני נותנת לה את המפתח לחדר, היא מסובבת אותו, מחכה שאיכנס פנימה ונועלת את הדלת מאחוריי. לני אומרת: "הבאת מים לחמם את הפלסטלינה כמו שהבטחת?" אני מגישה לה את המים החמימים, והיא מוזגת לכוס. מנגינת הזרימה הבוקעת מבין דפנות הפלסטיק הזול לוקחת אותי רחוק מהחדר, לאמבטיות קדומות, לשהייה, להתמסרות. קוביית פלסטלינה ורודה נשמטת מידה של לני ופוקע
זמן קריאה 2 דקות


הרהורים על לבוד במחט - טובה גורן
לבוד במחט - FELTING - כתהליך טיפולי עם מפונים ב“סטודיו בטוח“ בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" 2023-24 - במהלך העבודה ב'סטודיו הבטוח' התבוננתי...
זמן קריאה 2 דקות
bottom of page
