"אני פֶּרְפֶצְיוֹנִית!" נטלי צועקת עלי. "את לא יודעת שאני... נו, המילה הזאת?" "העיניים עקומות, מה את לא רואה?" "אני לא יכולה לסבול את זה, מה אתם לא מבינים?!" "הציור מלא הבעה", אני אומרת לה. "עקום!" היא צורחת. "אני רוצה לתקן! עכשיו! לא הבנת שאני פרפציונית?!" "אז נתקן", אני אומרת בשקט, "אפשר לתקן." נטלי הביאה תמונת פנים צבעונית של אישה, צילום שבחרה וגזרה מהעיתון בהתבוננות ובתשומת לב רבה היא ציירה אותה על בד בצבעי אקריליק. היא הייתה גאה כל כך בתוצאה, אך כעת היא נראית לה כל כך רח