תינוק - רון גבע
- nonaorbach
- 11 בפבר׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 12 בפבר׳
יום שני הגיע מהר. גלי מופיעה בפתח החדר בפיג'מה.
"סליים!"
הפקק של הדבק נתקע, התאחה עם גופו מהסיבוב הקודם. גלי מתבוננת בי אוחזת במגבת ומסובבת את הפקק, היא צוחקת ובקצה פיה נקווית טיפה של רוק - "כלום את לא שווה, תביאי פה".
הקערה חד־פעמית, והדבק גולש מהפִּייה מטה במפלים לבנים סמיכים. גלי מוחצת את הגואש הכחול, הצבע ניתַך לבריכה הצחורה ומתערבל במעגלים חסרי סבלנות.
אנחנו מתיישבות על הרצפה הקרה. אני מטפטפת בוראקס לתערובת, אבל גלי חוטפת את הבקבוק ושופכת את כולו פנימה. היא צוללת לצלחת, מעסה, מכּה, מועכת. החומר משמיע קולות של תינוק צמא. גלי מאכילה אותו בענני קצף גילוח, בבשר של קליי ובמיצי מרכך של פינוק. עוד כמה טיפות של רוק וגלי מרימה את הגוש המתפצפץ. הוא נמתח מטה בניסיון להיאחז ברצפה. "יה בנזו-" היא מביטה בי בכעס וממשיכה – "זה הכול באשמתך, הסליים שונא אותך. את מביאה מזל רע לכל הסליימים בעולם".
הסליים מתבונן בה זועמת. היא מצפה אותו בנצנצים, חונקת בחול ומחדירה חרוזים צבעוניים. הצבע הכחול כבר הפך חום, הצלחת נקרעת והרצפה סופגת אליה הכול. גלי לשה את העיסה, דופקת, הודפת ומטיחה, הפיג'מה שלה מוכתמת והשיער מקושט באֶגְלי דבק קרוש. לבסוף הסליים נרפה ונכנע, מתכנס לעצמו ולא מתנגד יותר. הכול משתתק.
לצחוק של גלי יורדות דמעות חמות מלוחות מאוד, היא נשכבת על גבה ומצמידה את הייִלוֹד לחזהּ.
"אָה-גי גוּגוּ גָהגָה. אָגָה דוּדה".
הלב נתקע לי בגרון. אני שומעת את קולי לוחש – "מה זה, יש פה תינוק? תינוקת?"
גלי עונה לי בחיוך "גה גה דה דה", מתגלגלת מצד לצד ומובילה את החומר לפיה.
אני שואלת אם אפשר – ושולחת יד זהירה ללטף את התינוק.
גלי עוברת מייד לעמידת שש ונובחת עליי בפראות כדי שלא אתקרב.
אני רוצה לברוח אבל אני יודעת שאסור לי לזוז.
גלי נובחת לכל עבר עד שנגמר לה הכוח והיא מתיישבת ובוהה בי. אני רואה שהיא חוזרת אליי. היא מזהה אותי.
לפתע היא מטילה את גופה לחיקי, עוצמת עיניים ומרפּה.
הזמן נעצר. אנחנו נושמות יחד את חוסר האונים, הנטישה, האובדן, הכאב.
הגוש מתגלגל מידיה ונותר מיותם על הרצפה.
רון גבע:
댓글