דפוס הידבקות, ניבה בר-שמעון
אומרים במרפאה שמעולם לא היה רעב עמוק כל כך לדבק.
מחמצת הטיפול גומעת גלונים שלו, על צורותיו השונות: בקבוקי דבק פלסטי, צנצנות דבק רב תכליתי, מקלות דבק חם, שפורפרות דבק מגע, גלילי דבק סטיק, סרטים דביקים מסוגים שונים, כולם נעלמים למחשכי מערכת העיכול שלה. המחבר הזה שמתווך בין חומרים, המאפשר תיקון, בנייה ואינטגרציה, ספק חומר גלם בפני עצמו, הרוטב, הפך למנה העיקרית.
הימים ימי היאחזות, האדמה מתפוררת ורועדת בזעזוע, השמים מאיימים, הרגליים נושאות אותנו בקושי, מכוחו של הרגל. ארכיטיפ הבית מוטל בספק. בנפש נפערים סדקים, חורים, גם כך קשה להם להתאחות ועכשיו אין להם סיכוי להספיק עד המכה הבאה. זיכרון עתיק של שעווה מחברת נוצות המתמוססת במסע תעופה חלומי אל עבר השמש, מתגלם בדבק הסינתטי, המנסה לחבר רק את הכאן לעכשיו, בשאיפת הישרדות נטולת גחמות וחלומות.
נוזל פסאודו־אורגני, צאצא רחוק של קמח ומים, מושך את הנפש ומנסה לספק את רָעָבה.
הדבק מתערבב, נמתח, נמרח, נקרע, נוזל, נשפך, נצוק, מתלפף, נלחץ החוצה, מלכלך, מתפזר, נגמר, ממלא, מדולל, נמשח, נזרק, נערם, מתבזבז, שורף, מעורר גועל, מלחים, מפריע, מעיק, מתייבש, מתגבש, מאכזב, מתסכל, מאפשר, ממנף, הורס, מכסה, מבריק, מאחד, מסתיר.
אינטגרציה וטרנספורמציה מתרחשות בתכיפות ובמהירות בסטודיו, וקורסות כלעומת שצצו. כמו מכות מַפְעֵם (דיפיברילטור) מקרטע המניעות מחדש את הלב, הפעולות כאן הן דחופות, מבוהלות, אינן מחזיקות מעמד. קשה לחבר ולהתחבר. החיבורים ארעיים וזמניים, אמביוולנטיים.
קשה להעריך אם יחזיקו, את מה, ועד מתי.
ניבה בר שמעון: tkwsniva@gmail.com
עוד טקסטים בספרייה של הכותבת בספרייה:
מסקרן מאד. מתייחסת לילדים? למבוגרים? גם וגם?