סרגלים סנסוריים - מיכל אבס
- nonaorbach
- 28 באפר׳
- זמן קריאה 5 דקות
אורי נכנס לחדר, ממצמץ בעיניו ונראה מסונוור מהאור המלאכותי והבוהק של תאורת הלדים, נשכב על הפוף ומסית את מבטו. אני מדליקה אור קטן צהוב ומכבה את המרכזי. שואלת אותו מה ירצה לעשות, עם אילו חומרים הוא בוחר ליצור והוא מושך בכתפיו, מתכנס עוד יותר לתוך הפוף. אנחנו מכירים קצת אבל עדיין לא נוצר מספיק קשר ואמון, עוד לא נוח לו לשתף מה שקורה בבית או בבית הספר ואני לא רוצה להעלות את מה שאני יודעת מההורים והמורה שכבר בצוהרי אותו יום התקשרה לעדכן.
אני מביאה חתיכת קרטון צרה וארוכה ומצמידה אליה 5 חמש חתיכות של פלסטלינה לבנה, מזמינה אותו לגשת למדפים עם חומרי הטבע, למצוא חמישה דברים שהוא אוהב לגעת בהם ולחבר לחתיכות הפלסטלינה. אורי מרים ראש ומציץ אל החומרים שכבר הכיר, מושיט יד ומלטף את הכותנה, מכניס אצבעות לספלולים, בוחר נוצה, קוץ של דורבן ואצטרובל שרוף. אנחנו יושבים על הפוף ביחד ומתבוננים בחומרים שבחר, אני ממששת את הקוצים, מחליקה אצבע על הנוצה ומתפתחת שיחה על מה שהוא אוהב ולמה, מה מזכיר לו כל פריט ואיך הוא בחר, לפי צורה או מרקם, ריח או לפי הצליל שאפשר להפיק מצדפה וחרס.
צילום: רותם גרין
דוגמה קטנה זאת היא רק התחלה של קשר. זהו פתח למפגש שאינו דורש ליצור או לשתף ברגשות עמוקים, אבל מאפשר “לגעת” בחושים. זה מכנה משותף אנושי שיש לכולנו, שגם מחובר לרגשות וזיכרונות קדומים ויכול לבוא לידי ביטוי בתכונות של החומרים ובפעולות שעושים איתם. לאחר מכן אפשר להתקדם לשיחה על התמות שבהן עסוק המטופל.
ההתערבות הזאת מאפשרת גם ליחיד וגם לקבוצה להציג את עצמם בצורה לא מאיימת, ללא ציפיות או הגדרות של נכון או לא נכון ומתוך רצון אמיתי להכיר לעומק.
סרגלים סנסוריים
אנחנו רגילים להשתמש בסרגל למדידה של ערכים כגון אורך וגובה, לראות בו מעין סולם שמציג טווח של מספרים, אבל לא כל סרגל מודד ערך מספרי. יש סרגלים שהם כמו כרטיס ביקור של הגוף והנפש, כי הם מייצגים את הפרופיל הסנסורי באופן מוחשי וגלוי.
את ה”סרגלים הסנסוריים“ המצאתי בשנת 2022 בניסיון להבין את הפרופיל הסנסורי של יוצר כשהוא נפגש עם שפע חומרים ורוצה להביע את ההעדפות התחושתיות הטקטיליות שלו. מכיוון שהפן התחושתי משמעותי ביותר בעיניי, מצאתי לנכון לפתח כלי שבאמצעותו, ללא קשר ליכולות ביטוי וטכניקה או אפילו מצב נפשי, יוכל כל אדם לסמן דרגות של נעימות וחוסר נעימות חושית.
הזמנה ליצור סרגל
האדם מניח על פס קרטון (סרגל) חמישה חומרים או חפצים. אפשר לבחור מבין חומרים שונים לפי קריטריונים: מה הכי נעים למגע? ניתן לבחור על פי ויזואליות, האם החפץ מושך או לא? ניתן אפילו לבחור על פי הצליל שאפשר להפיק ממגע עם החומרים ולדרג אותם כמשמיעים צלילים נעימים יותר או פחות.
לסרגלים סנסוריים יכולות להיות הרבה וריאציות. אפשר ליצור סרגל סנסורי גם על בסיס של טעם, ריח, צליל. כל אחד בנפרד או כולם ביחד. אנחנו יודעים שאנו מאוד שונים ושכל אחד חש וחווה את העולם אחרת אבל ההמחשה הזו של השוני מאפשרת רגע להכיל את השונות ולתת לה להיות נוכחת גם בפן הרגשי.
הכלי מתאים גם למבוגרים וגם לילדים. ניתן להתחלק לזוגות לפי חומר או חפץ משותף שבחרו בסרגל ולדבר קצת על הבחירות והזיכרונות שעולים מהם.
בקורס "מצפן החומרים" [ראה למטה], אנחנו מתחילות את ההיכרות ביצירה אישית של סרגל סנסורי שממוקד בבחירה טקטילית (של חוש המישוש) תוך הנחיה לבחור חומרים או חפצים מהנעים ביותר עד הלא נעים כלל. שמתי לב שזה לא פשוט לנטרל את המרכיב הוויזואלי שמוביל אותנו לרוב בבחירות שלנו. אבל, דווקא התמקדות בחוש המישוש מובילה לשיח על העדפות, על רגישויות וגם על יחסים עם הזולת. נוצר שיח שבו כל אחת מספרת על עצמה דרך הסרגל, וכך אנחנו מתחילות לבנות צירים של העדפות סנסומוטוריות והתייחסות לתכונות של החומרים שנבחרו: ציר חלק - מחוספס, רך - קשה, מלאכותי – טבעי, דוקר/קוצני – חלק, אלסטי/גמיש – קשה וכו'.
המשתתפות מניחות את הסרגלים בשורה ארוכה ורואים את הייחודיות של כל אחת. אחת אוהבת במיוחד מגע של צמר גפן, ומולה יש מישהי שהחומר הזה עושה לה צמרמורת והיא אפילו לא יכולה להניח אותו בעצמה על הסרגל.
במפגש מרפאות בעיסוק שערכתי ביער עם חומרי טבע, ההנחיה הייתה לדרג את חומרי הטבע מהחומר הנעים ביותר עד הכי פחות נעים לפי חוש המישוש בלבד. הקבוצה התחלקה לזוגות על פי דמיון בסרגלים של פריט אחד או יותר ונערכה שיחה על ההעדפות החושיות . בכמה מקרים מגע שנחווה כמחוספס ודוקרני היה נעים לאחת ומציק לאחרת. בדרך זו חברות הקבוצה העמיקו את הקשר ביניהן ושוחחו על נושאים מאוד אינטימיים שלא הזדמן להן לשוחח עליהם בעבר.
בעקבות מלחמת 7 לאוקטובר, נוצר צורך בבניית חוסן והיאחזות בחושים. במצבי טראומה ומשבר, הדבר הראשון שנפגע הם החושים ולכן מתעורר הצורך להיות נוכח ב"כאן ועכשיו", לגעת במשהו שלא מעורר מחדש את הטראומה ומזכיר מקום בטוח, זיכרון ילדות נעים או קשר משמעותי שיש בו ודאות, חיבור לגוף דרך החושים שקולטים את העולם החיצוני והסתת המוקד מהתחושות האינטרוספציביות.
"אינטרוספציה Interoception, היא היכולת לחוש, לקבל ולאמוד אותות הנובעים מתוך הגוף. חוש זה משמש את בני האדם לקבלת מושג על מצבם הגופני בין אם מודע או לא, וכן בסיס לרגשות ומצב רוח." (ויקיפדיה)
כלומר, הגוף נותן לנו אותות מצוקה, שיכולים להתבטא ברעד, בחילה, דפיקות לב, לחץ במעי. החוש הזה מעביר לנו מידע על איברינו הפנימיים, על רעב ושובע, התרוקנות והתמלאות וגם על הרגשות שלנו שפעמים רבות באות לידי ביטוי בתחושות של האיברים הללו. הקשר הוא הדוק ודו כיווני. כאשר אנחנו מחזירים את המיקוד לאחד החושים, השליטה חוזרת למערכת הפרא-סימפתטית וכך ניתן לחזור למצב יותר מווסת ולרגיעה.
צילום: רותם גרין
כאשר אנו נפגשים עם חומרים שיש להם ריח וטעם, זה מעורר מיד זיכרונות. כדי לעורר זיכרונות טובים, אנחנו חושפים לריחות וטעמים שמקושרים לבית, לפרחים או לדברים מהטבע וכך מחברים לכוחות.
בסדנאות שערכתי אחרי המלחמה העדפתי לאפשר בחירה רב חושית שכללה גם צליל, טעם, ריח ומגע נוסף על ראייה, הזמנתי לבחור רק חומרים או חפצים קטנים ונעימים, וזאת על מנת לעזור לבנות חוסן ומקום בטוח שמזכיר את הנרטיב של החיים שהיו לפניה. מכאן אפשר להתקדם ליצירה מתוך הכוחות של החיים.
אם נאפשר בחירה חופשית מתוך חומרים מגוונים עם הנחייה מינימלית או ללא הנחייה, נראה את המשתתפים יוצרים סרגל, מניחים אותו בצד וממשיכים ליצירה המרכזית. אם מתבוננים בעבודות בסוף המפגש לצד הסרגלים, מבחינים כיצד הבחירה הראשונית מופיעה גם ביצירה הגדולה ומהדהדת את הפריטים והתחושות שהופיעו בתחילת המפגש.
בסדנת "חוסן בשבעה חושים", שערכתי למטפלות, בחרה אחת מהן לסרגל שלה עלה עדין ומתפורר, חלק מפריחה של אקליפטוס, כוכב אניס, פרי של שלפח, חול מהים. כולם בגוונים מונוכרומטיים של חום בהיר, באז'. לאחר שהתבוננו על הסרגלים והיא הניחה אותו בצד, בחרה ליצור עם קונכייה מיוחדת שיש בה חורים, נהנתה להשחיל חוט אדום בתוך החורים ואספה קונכיות, שלפחים, חימר ולבנדר ליצירתה שביטאה חוסן. כשהנחנו את הסרגל ליד העבודה שיצרה ראינו את הקווים המקבילים והמשותפים בחומריות הטבעית, בצבעים החומים בהירים, בריחות העדינים של האניס מול הלבנדר וסבון שבחרה לפורר ולאחד עם מים לפסל קטן. הכל מהדהד את הבחירות שעוזרות להתמודד עם ההשתבללות וההתכנסות ולהיפתח אל חוויות חושיות שכוללות מרקמים וריחות ולהזכיר
שהעולם יכול להיות מקום נעים ולא רק מאיים.
אפשר להתמקד בחומרי טבע, בחומרי בישול או ליצור סרגל לכל החומרים בסטודיו. ניתן ליצור סרגלים גם במפגש בטבע ולהשתמש בחימר או בוצנייר בתור חומר מחבר. חשוב להשתמש במצע חזק ויציב לסרגל. קרטון ביצוע או קרטון חום יכולים להתאים. אפשר גם להשתמש בחתיכת עץ, שיחזיק היטב את החומרים שיונחו עליו.
סרגלים סנסוריים הם כלי להבעת ההעדפות החושיות של המטופל, אמצעי להעמקת ההיכרות או ליצירת קשר ראשוני בטיפול פרטני או בקבוצה. זאת לא יצירה בפני עצמה ולכן אין צורך בכישורים מיוחדים והיא מתאימה לכל תחומי הטיפול, אפילו בגן או בבית הספר. זאת דרך נהדרת להכיר את החומרים שבחדר או להתיידד עם החומרים שבטבע, עם רדי מייד ready made שלא תמיד מתייחסים אליו או נוגעים בו ודרך מצויינת להפנות את הקשב לגוף ולחושים ולהחזיר את השליטה למערכת הפרא-סימפתטית.
אשמח לשמוע איך הסרגלים הסנסוריים משמשים אתכן, מתי ובאיזה אופן?
מיכל אבס
מטפלת באומנות ומרפאה בעיסוק עם התמחות התפתחותית. michalawes10@gmail.com
מפתחת את "מצפן החומרים".
תודה מיכל על זווית ראייה נוספת ומאפשרת, מקסים מעניין וחשוב🪻
תודה מיכל, מרתק