פלסטלינה - רוח החומר - אורבך וגלקין

תכונות החומר

פלסטלינה היא חומר פלסטי שמנוני וגמיש המופיע בכל צבעי הקשת. היא מושפעת מטמפרטורה ולכן תהיה קשה בחורף ורכה בקיץ. לצד זה, היא אינה מתקשה לגמרי ולכן ניתן לחזור ולעבד אותה שוב ושוב.   

המשמעות הטיפולית והרוחנית של פלסטלינה

הפלסטלינה הצבעונית מתקשרת לילדות. אין צורך במיומנויות מורכבות כדי להגיע לתוצאות אסתטיות. תהליך הלישה דורש קצת סבלנות וקצב ויוצר הפתעות, שמחה ועונג בגילוי גוונים וצורות.   

ילדים שמחים ואוהבים לערבב צבעים על ידי יצירת "נחשים" וגלגולם יחד. ניתן למרוח, להטיח, לחורר, ולהצמיד את הגוש הרך לקרטון וגם לבנות מבנים. מכיוון שהוא אינו מתקבע, העבודה יכולה להימשך לאורך מספר מפגשים ולהשתנות במידת הצורך.

ילד בן 7

משום גמישותה, צבעיה ושמנוניותה, היא מעודדת משחקיות, התנסות קלה בפירוק והרכבה, הצמדה וערבוב, הגמשה ושינוי, ואווירה כללית אופטימית. גם ילדים קטנים יכולים לערבב בין הגוונים, להשתמש בהם במריחה, לחיצה ובנייה. וכך, הפלסטלינה מזמינה בטבעיות יצירת עולמות מיניאטוריים עשירים.

יעל סרלין, מורה לאמנות, פינה בסטודיו לעבודות הילדים

בתהליכי היצירה עולות תחושות חושניות וטקטיליות כמו הנאה מהתלכלכות, התמרחות, הטחה, מעיכה, חריטה, תקיפות או תוקפנות שתכלול גם דימויי גיבורים ומפלצות.

השמנוניות לעיתים מעיקה על חלק מהיוצרים.

המדיום מייצר בקלות הצלחה צבעונית והישגים קומפוזיציוניים. עבודות נראות מורכבות ואסתטיות ללא מאמץ רב, ולכן תחושת ההישג עבור בלתי מיומנים היא משמעותית. ילדים צעירים, למשל, ישתמשו פלסטלינה על מנת לספר סיפורים ומצבים יומיומיים, וייהנו מהעולם המיניאטורי התלת-ממדי "האמיתי" שהם רואים לפניהם, אותו יצרו בעצמם. זה מעניק תחושת מסוגלות, שליטה והישג.

לעומת זאת, מתבגרים עשויים לחוות חומר זה כילדותי, ולכן עבודה על ידי מריחה, הדומה יותר לציור בגוונים, עשויה להתאים יותר.

נעמי טנהאוזר, אמנית שיוצרת דיוקנאות במריחה. זו גם דרכה ללמד יצירת גוונים לתלמידיה בבצלאל

מצאנו כי השימוש בפלסטלינה, במיוחד בחורף, הוא כלי להעמקת הקשר בין המטפל למטופל; ישיבה משותפת ליד תנור החימום ביום קר, תוך כדי לישה וריכוך של גושי חומר, מפתחת לעתים קרובות שיחות אינטימיות מרגיעות. המטפל הוא השולייה של המטופל, לש עבורו גוש קשה או מסייע להרכיב חלקים שונים.

מיכל אבס, מטפלת באומנות, הגשת פלסטלינה מחוממת ומצעי קרטון

מצעים וכלים לעבודה בפלסטלינה

-        נחוצים מצעי קרטון או אחרים יציבים ועבים. אלה מבטאים יחסי מכיל-מוכל. המצע, כאימהות טובה דיה, אמור להחזיק בבטחה בעבודת הפלסטלינה.

-        גפרורים או כפיסים מתאימים כחלקי תמיכה במבנים.

-        כלים ליצירת טקסטורות: כותש שום, מזלג, סכין, מסרק, כפיסים למיניהם, חותך ביצים – כל אלה יכולים לשמש ליצירת מרקמים וחלקים לעבודה תלת ממדית.

על דרך העבודה בפלסטלינה

עבודה על משטח - ילדים צעירים עד בערך גיל שש, יצרו לרוב עבודות שטוחות. הדמויות, הבתים "ישכבו" על משטח הקרטון שגודלו בערך 20X15 ס''מ, ויוצמדו אליו. העבודות השטוחות ידמו לציורי הילד באותו שלב.

עבודה פיסולית - ילדים בוגרים יותר בערך מגיל שמונה, כבר יביעו רצון ליצור עבודות תלת ממדיות, דמויות ומבנים. המטפל יכול לעזור להם ליצור בעלי חיים, דמות או חפצים שונים מתוך גוש אחד. דמות ניתן ליצור מצורת גליל שמושכים ממנה ידיים ורגליים וגוש לראש ומעבדים. כל הדמות נעשית מגוש אחד ולא מהדבקות. יהיה צורך ליצור רגליים עבות כדי שהדמות תהיה יציבה ותעמוד. ילדים מאד שמחים ללמוד את התהליך הזה. אם מניחים את הפסלון על משטח עץ או קרטון ניתן להמשיך ולטפל גם בסביבה או להוסיף עוד דמויות.

ילד בן 7

התהליך מצריך הבנה של כיוון ונפח ויכולת מישושית ופיזית לחבר חלקים, על מנת ליצור מבנים תלת-ממדיים. ובד בבד, יש צורך לתכנן, לעצור ולהעריך את מה שהושג ולבסוף לארגן את חלקי העבודה שעדיין צריכה להיעשות, מה שמשפיע על הדימוי העצמי!

עבודה משולבת זו נותנת לילד חופש בבניית דמויות יצירתיות המיוחדות לו. ניתן אף להעשיר את העבודה בהוספת גזרי נייר, חתיכות בד, נוצות וכד'.

התנסויות ראשוניות בפלסטלינה

-        לישה והכנת "נחשים" שמהם מרכיבים עבודה.

-        יצירת קוביות על ידי לישה ותיפוף ובנייה מקוביות

-        ערבוב גוונים  על ידי לישת נחש, לכדור וחוזר ל חלילה

-        בניית חיה או דמות אדם מגוש אחד על ידי צביטות של גליל: ידדים רגליים וראש, או 4 רגליים ראש וזנב.

-        בחירת שלושה גוונים ומרחה על מצע קרטון קטן לקומפוזיציה.

סרטון מתאים מאד למורים לאמנות ולמטפלים:

 הטקסט מבוסס על "רוח החומר", נונה אורבך, לילך גלקין, הוצאת אח, 1997

עוד חומרים להורדה וקנייה